על אירוע השקת ההלכה של ארגון רבני בית הלל
הרב יניב חניאכח אדר ב, תשעו07/04/2016דעה- לקראת "אירוע ההשקה" של פסק הלכה מטעם ארגון רבני בית הלל ביום ראשון. אירוע מדהים.
תגיות:ארגון רבני בית הללהלכהתרבות מערביתביום ראשון הקרוב אמור ליפול דבר, ארגון רבני בית הלל מזמין את כולם ל"אירוע השקה של הלכה", בנושא היחס לחד מיניים בקהילה הדתית. פחות או יותר כמו שמשיקים דיסק או סרט חדש. ההזמנות שנשלחו אלי ולחברי שהם רבנים, גרמו לי למחשבות מאוד מוזרות לגבי האירוע הזה...
אני חושב שיש כאן כמה בעיות-
א) בראש ובראשונה, כמו שקרה כבר שכמה "פסקי הלכה" ארוכים ומפורטים של ארגון בית הלל, עצם העניין של סימון המטרה ואחר כך החיפוש ההלכתי היא בעייתית מאוד, כמעט בלתי אפשרית, זה מעקר כמובן את כל העניין ה"הלכתי", מה שמזכיר גישה רפורמית של ממש. אלא שבניגוד לרפורמה שבה אומרים "אנחנו יודעים מה טוב", כאן אומרים, אנחנו יודעים מה טוב וכעת נראה איפה זה כתוב.
ב) לדעתי, יש כאן שימוש בעייתי ביותר במושג של "בית הלל". זה כאילו בית הלל קמו בבוקר והחליטו שהעניין שלהם זה להקל ואחר כך קבעו איך לדרוש את הפסוקים. כמובן שכל מי שלומד ברצינות תלמוד ואת דעות החכמים מבין שזה לא כך. זה נכון שלבית הלל היתה תפיסה "מקלה" בדרך כלל (ויש לכלל הזה המון יוצאים מהכלל... ובכלל, קשה מאוד לקבוע בחלק ניכר מהמחלוקות מהו ל"הקל" ומה להחמיר. האם לא לאכול את התפוח זו קולא או חומרא?), אולם הם התחילו, כמובן, מהתורה, מהדרשות, ולא מהעולם. וזו נקודה של עיוות מוחלט בתפיסה שחשוב לומר עליה משהו. זה שינוי מהותי בעצם המושג לימוד תורה. כאילו בית הלל באו מצד העולם ואז פנו לתורה, הסתכלו סביב ואז ניסו להבין איך לפסוק. במקום לומר להיפך, שהם באו מהתורה אל החיים.
ג) לגבי עצם העניין, מניסיוני הרב בתחום מול בני נוער וברשת, העיסוק הבלתי פוסק בעניין הזה מגדיל מאוד את הבלבול, מבלבל את בני הנוער המחטטים בנפשם ובודקים האם הם כאלה, זה גורם לכל מיני הגדרות מעוותות, בעיקר אצל בנות שבכל מקרה די אוהבות ללטף ולחבק, שלא יודעות האם הן "חד מיניות, דו מיניות, חצי חצי, שליש או רביע".
ד) עצם העניין של "ההשקה" מדהים אותי... ממתי "משיקים" פסק הלכה? ממתי עושים קמפיין אינטרנטי לפסק הלכה? זה מטורף לחלוטין ומלמד, אולי, על המגמה ועל הכיוון של האנשים. ואפילו אם לא נאמר שהמגמה היא להחטיא את עם ישראל בתועבות, יש כאן מגמה ברורה וישירה להשפיע ולשנות את הציבור. כשההלכה היא רק מסווה. זה בדיוק כמו שעם ישראל כל כך כועס על ארגוני השמאל שפונים למקורות זרים- מילא אם אתה חושב שצריך לוותר על שטחי יו"ש, אולם אם אתה עושה שימוש בכסף זר כדי לשנות את הציבור בישראל, זה נורא ואיום. יש כאן משהו חולה מעיקרו- מושיבים חבורת רבנים וכו' לכתוב פסק כדי לשנות את המציאות בשטח. זה מדהים כאמירה.
ה) לגבי עצם העניין, ניתן להניח שכיוון ה"פסיקה" יהיה שזה לא נורא, שזה כמו חילול שבת והרי איש לא יעלה בדעתו להרחיק מחללי שבת מבית הכנסת. בטח יובאו כמה רבנים ספרדיים שכתבו על מסורתיים וכו'. ולענ"ד אין שום קשר... כי זוג שחי בחטא ומבקש להיות חלק מהקהילה הוא לא כמו זוג מחלל שבת. זה כמו מישהו שחי עם גויה ומבקש להיות חלק מהקהילה, שזה מבחינה הלכתית לכאורה פחות חמור, ובכל זאת ברור שזה לא היה עולה לדיון בכלל. וגם בחילול שבת, לו יצוייר כזה דבר שזוג יבוא ויבקש במוצהר להיות מחלל שבת וחלק מהקהילה, דינו להידחות, אם תחלל שבת בביתך, אולי (וגם לא ברור) אולם בתור הצהרה, זה פשוט שלא.
אירוע ההשקה של ההלכה הזו מעורר טעם מאוד לא טוב, של הניסיון המתמשך, הבלתי פוסק, של הובלת הציבור לדעות הליברליות בכל מחיר ובכל דרך, כולל ע"י שימוש בהלכה.
בעקבות הרעש הציבורי שפרסם המאמר הנוכחי, פרסמתי מאמר נוסף, המסביר יותר את העקרונות שלי בעניין.
אני חושב שיש כאן כמה בעיות-
א) בראש ובראשונה, כמו שקרה כבר שכמה "פסקי הלכה" ארוכים ומפורטים של ארגון בית הלל, עצם העניין של סימון המטרה ואחר כך החיפוש ההלכתי היא בעייתית מאוד, כמעט בלתי אפשרית, זה מעקר כמובן את כל העניין ה"הלכתי", מה שמזכיר גישה רפורמית של ממש. אלא שבניגוד לרפורמה שבה אומרים "אנחנו יודעים מה טוב", כאן אומרים, אנחנו יודעים מה טוב וכעת נראה איפה זה כתוב.
ב) לדעתי, יש כאן שימוש בעייתי ביותר במושג של "בית הלל". זה כאילו בית הלל קמו בבוקר והחליטו שהעניין שלהם זה להקל ואחר כך קבעו איך לדרוש את הפסוקים. כמובן שכל מי שלומד ברצינות תלמוד ואת דעות החכמים מבין שזה לא כך. זה נכון שלבית הלל היתה תפיסה "מקלה" בדרך כלל (ויש לכלל הזה המון יוצאים מהכלל... ובכלל, קשה מאוד לקבוע בחלק ניכר מהמחלוקות מהו ל"הקל" ומה להחמיר. האם לא לאכול את התפוח זו קולא או חומרא?), אולם הם התחילו, כמובן, מהתורה, מהדרשות, ולא מהעולם. וזו נקודה של עיוות מוחלט בתפיסה שחשוב לומר עליה משהו. זה שינוי מהותי בעצם המושג לימוד תורה. כאילו בית הלל באו מצד העולם ואז פנו לתורה, הסתכלו סביב ואז ניסו להבין איך לפסוק. במקום לומר להיפך, שהם באו מהתורה אל החיים.
ג) לגבי עצם העניין, מניסיוני הרב בתחום מול בני נוער וברשת, העיסוק הבלתי פוסק בעניין הזה מגדיל מאוד את הבלבול, מבלבל את בני הנוער המחטטים בנפשם ובודקים האם הם כאלה, זה גורם לכל מיני הגדרות מעוותות, בעיקר אצל בנות שבכל מקרה די אוהבות ללטף ולחבק, שלא יודעות האם הן "חד מיניות, דו מיניות, חצי חצי, שליש או רביע".
ד) עצם העניין של "ההשקה" מדהים אותי... ממתי "משיקים" פסק הלכה? ממתי עושים קמפיין אינטרנטי לפסק הלכה? זה מטורף לחלוטין ומלמד, אולי, על המגמה ועל הכיוון של האנשים. ואפילו אם לא נאמר שהמגמה היא להחטיא את עם ישראל בתועבות, יש כאן מגמה ברורה וישירה להשפיע ולשנות את הציבור. כשההלכה היא רק מסווה. זה בדיוק כמו שעם ישראל כל כך כועס על ארגוני השמאל שפונים למקורות זרים- מילא אם אתה חושב שצריך לוותר על שטחי יו"ש, אולם אם אתה עושה שימוש בכסף זר כדי לשנות את הציבור בישראל, זה נורא ואיום. יש כאן משהו חולה מעיקרו- מושיבים חבורת רבנים וכו' לכתוב פסק כדי לשנות את המציאות בשטח. זה מדהים כאמירה.
ה) לגבי עצם העניין, ניתן להניח שכיוון ה"פסיקה" יהיה שזה לא נורא, שזה כמו חילול שבת והרי איש לא יעלה בדעתו להרחיק מחללי שבת מבית הכנסת. בטח יובאו כמה רבנים ספרדיים שכתבו על מסורתיים וכו'. ולענ"ד אין שום קשר... כי זוג שחי בחטא ומבקש להיות חלק מהקהילה הוא לא כמו זוג מחלל שבת. זה כמו מישהו שחי עם גויה ומבקש להיות חלק מהקהילה, שזה מבחינה הלכתית לכאורה פחות חמור, ובכל זאת ברור שזה לא היה עולה לדיון בכלל. וגם בחילול שבת, לו יצוייר כזה דבר שזוג יבוא ויבקש במוצהר להיות מחלל שבת וחלק מהקהילה, דינו להידחות, אם תחלל שבת בביתך, אולי (וגם לא ברור) אולם בתור הצהרה, זה פשוט שלא.
אירוע ההשקה של ההלכה הזו מעורר טעם מאוד לא טוב, של הניסיון המתמשך, הבלתי פוסק, של הובלת הציבור לדעות הליברליות בכל מחיר ובכל דרך, כולל ע"י שימוש בהלכה.
בעקבות הרעש הציבורי שפרסם המאמר הנוכחי, פרסמתי מאמר נוסף, המסביר יותר את העקרונות שלי בעניין.
הוסף תגובה
עוד מהרב יניב חניא
עוד בנושא חיים מודרנים